בעמוד זה ניתן לקרוא את יצירתו של אדם הכותב תחת השם ‘אליסף’ (לא ברור מה שמו המלא), אשר כתב שיר קינה לכבוד חורבן גוש קטיף, במסגרת ‘תכנית ההתנתקות’ והיציאה מרצועת עזה בשנת 2005. השיר מתכתב עם הפיוט המוכר ‘אלי ציון ועריה’, אשר נהוג לשיר בתשעה באב. הוא מסתיים עם השאיפה שהיישובים יקומו מחורבותיהם, בדומה לשאיפה הקיימת במסורת היהודית לראות בתקומתה המחודשת של ירושלים בבית המקדש.
היצירה פורסמה במקור באתר ‘כיפה‘. לצפייה בשיר בגרסתו המקורית, לחצו כאן.
מילות השיר המלא:
א-לי ציון ועריה כמו אשה בציריה
וכבתולה חגורת שק על בעל נעוריה
עלי ארץ יפה-פיה, הנהרסת בחולותיה
ועל בתי קודשיה, שחללו צורריה.
עלי גדיד יישוביה,שנקטפו בדמי ימיה
ועל דוגית ומפרשיה,הטובעת בין גליה.
עלי חדות מגרשיה,השוחקים על משבתיה
ועל טוהר תורותיה,נשמעו בין כתליה.
עלי ידידים מקדשי שם, שנעקרו מעפריה
ועל כבוד אשר נוטל, בידי משנאיה.
עלי למודי תורתה,הנאחזים באבניה
ועל מלך אשר גלה,עם בניה ובוניה.
עלי נוה מדבריה, אשר נהיו חורבותיה
ועל שמחה אשר פסקה,מבינות דקליה.
עלי עצב אנשיה, עולליה וטפיה
ועל פירוד אשר הושם,בין אוהביה יקיריה.
עלי צעקת אהוביה, פעלו אל מול צריה
ועל קול תלמידיה,נדם בבית מדרשיה.
עלי רחמים ותחנונים,בבתי כנסיותיה
ועל שבר אשר השבר,בשריפת ישיבותיה.
עלי תפילת גוליה,פעיית צאן פזוריה
שעוד ישוב וישיבם, יקומם הריסותיה.