בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את מערך הלימוד שנכתב בשומר החדש ועוסק במקורותיו המוסריים של חג השבועות. כפי שניתן לקרוא, התורה ניתנה לבני ישראל בתקופת הנדודים במדבר, אך תיארה גם חוקים במציאות שעתידה לבוא, ביניהם מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. בשנת 1924, עם העליות הראשונות, החלו חגיגות ביכורים בכל רחבי ההתיישבות העובדת, והחג קיבל משמעות של חג הטבע וההצלחה החקלאית. זאת למרות שבפועל בית המקדש כבר חרב מזמן, ואין בסיס לציווי ההלכתי (וגם אין מקום פיזי) למצוות הבאת הביכורים. חילונו של החג בא לידי ביטוי באנלוגיה שנוצרה בין הבאת הביכורים לבית המקדש לבין הבאתם אל “הקרן הקיימת לישראל”, שעסקה ב”גאולת הקרקע” ובהבטחת בסיסו הטריטוריאלי של המפעל הציוני. כיצד התקבל חידוש זה ואילו שינויים הוא מביא עימו? על כך נדון בדף לימוד זה.